ICC: לראות את הסימנים אמנות ומציאות לפני ואחרי 7 באוקטובר

לראות את הסימנים: אמנות ומציאות לפני ואחרי 7 באוקטובר

מפגש ושיח אמן עם יהושע גריפית מלווה בהקרנה של מבחר עבודות

מאז 7 באוקטובר נעשתה שאלת מקומה של האמנות בוערת עוד יותר-האם תפקידה להעיד, למחות, לנחם לזכור או לעורר שאלות? כיצד יכול אמן ישראלי לשמור על קול אישי ומורכב בזירה בינלאומית המצפהממנו להצהיר על עמדה עוד לפני שמתבוננים ביצירתו.

יהושע (שוקי) גריפית,מבכירי הציירים הריאליסטים בישראל, פועל ויוצר כבר למעלה מחמישה עשורים גריפית למד בבצלאל ובאקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה, הציג במוזיאונים ובגלריות בישראל, ופיתח שפה ציורית המחברת בין המציאות לבין תולדות האמנות, שירה, קולנוע, זיכרונות אישיים ודימויים מן התרבות המקומית והגלובלית.

לאורך שנות יצירתו הגיב גריפית למתרחש בישראל ובעולם — לעיתים באופן מודע ולעיתים מתוך אינטואיציה, אי־נחת וחוסר יכולת להתעלם.אירועים פוליטיים וחברתיים,מלחמות,אלימות ושאננות ציבורית חדרו לעבודותיו, לא אחת כצופה פני עתיד.

יצירתו אינה תיעוד של אירועים או איור של עמדה פוליטית. בעבודותיו נפגשים דימויים מתקופות וממקורות שונים ומקבלים משמעות חדשה. בתוך הצבעוניות העשירה והיופי החזותי מסתתרת הערת אזהרה, דימוי או תחושה של אי־נחת המרמזים על סכנה או שבר אפשרי.

לצד האזהרה שומר גריפית על אופטימיות מוחלטת. גם כשהוא עוסק במלחמה, בפחד או באסון, הציור אינו נכנע לייאוש. הצבעוניות, האבסורד, הדמיון והתשוקה ליצור מבטאים אמונה ביכולתה של האמנות לשנות את פני הדברים .